מה הן התכונות השליליות שלך? – איך עונים על זה?

מה הן התכונות השליליות שלך?
הייתם מעדיפים שלא ישאלו ובכל זאת, יש סיכוי גדול שבאחד הראיונות השאלה הזו תעלה. אז בואו נדבר על טכניקה שיכולה לקצר את זמן ההכנה שלכם.

מה יכול לקרות בראיון כשלא מתכוננים


יש לשאלה הזו גירסאות שונות. הנה כמה מהן:

  • "מה היית מגדיר כחסרונות שלך?"
  • "אם הייתי שואל את המנהל שלך לגבי תכונה חלשה שלך בעבודה מה היה אומר?"
  • מה היית רוצה לשפר
  • אם היית יכול לקחת קורס או הכשרה כדי לשפר משהו אצלך, באיזה נושא זה היה
  • מה היית מגדירה כמשהו שאת חלשה בו

כולן מובילות לאותו מקום. מראיינים שמבקשים מכם לתאר להודות להסביר איפה אתם חלשים.
רובכם אומרים לי "איריס, לא יודע איך לענות על זה. מאיפה להתחיל?" וגם "לא יודעת מה הם מחפשים"

התשובה שלי – הם מחפשים לראות מה תעשו, איך תתמודדו, איזו תשובה הם יקבלו הפעם לשאלה שהם שאלו כבר מליון פעם. מה שבטוח זה שהם לא מתכוונים לנהל שיחה פסיכולוגית מעמיקה עליכם ועל החיים שלכם ולדעתי האישית, לא באמת מעניין אותם לדעת את כל רשימת הפאקים שלכם באישיות שלכם.

הטעות של רבים – חושבים שהם צריכים להגיד את כל האמת, לחשוף את הפחדים שלהם ובכלל לדבר על רשימה.

והנה עוד טעויות:

  • "לא יודע" – אלה שלא התכוננו ופתאום מופתעים מהמובן מאליו
  • "לא חושב שיש לי כאלה" – הצינים שחושבים שחוכמולוגיה היא פתרון
  • "אני פרפקציוניסט" – התמימים שחושבים שהמראיינים שמולם זה הראיון הראשון בחיים שלהם
  • "יש הרבה דברים שקשה לי איתם, לא יודע מאיפה להתחיל" – אלה שלא מבינים איפה הם נמצאים וזה ראיון עבודה ואחר כך גם מופתעים שלא הזמינו אותם לראיון המשך
  • "אני מעדיף שלא לענות על זה" – אלה שחושבים שהם במשחק טלוויזיה ויכולים לעבור לשאלה הבאה וירשו להם לעשות את זה
  • "אני פחות טוב בפרזנטציה באנגלית" – אלה שנותנים כותרת, חלק מתשובה ואחר כך מופתעים כשהראיון הופך להיות חקירה מעמיקה על המשפט הזה.

תכל'ס מה עושים

  • שלב מקדים – זוכרים שזה ראיון ולכן, היתרון הענק של ראיון עבודה זה שאפשר להתכונן אליו ולכן את מה שאתם קוראים כאן, יש לכם די זמן להכין מראש, בבית, בשקט, לכתוב, לתרגל, להגיד בקול רם, להקליט את עצמכם, לדבר עם עצמכם בזום ולראות איך שפת הגוף שלכם נראית כשאתם אומרים את זה
  • שלב א' – מפעילים מסנן חשוב כדי לבחור מה לומר
  • שלב ב' – בונים את התשובה

שלב א' – לסנן ולבחור

העצה שלי – לדמיין ששאלו אתכם משהו אחר. לדמיין ששאלו אתכם "ממה שאת מכירה את עצמך לאורך כל השנים, בחיים, בלימודים, בעבודה, מה הדבר שהכי יכול להפריע לך להצליח בתפקיד?" תכונה שיש בך, משהו באופי שלך, בגישה שלך שיכול להפריע לך להצליח בתפקיד או שהפריע בעבר לאחרים?

כלומר מה זה שליליות על פי איריס – כל אחת מארבע האפשרויות להלן
• תכונות שמפריעות לך היום בעבודה
• תכונות שהפריעו לך בעבר בעבודה
• תכונות שלך שמפריעות כיום לאנשים סביבך
• תכונות שלך שהפריעו לאנשים סביבך בעבר
שורה תחתונה – חפשו תכונות שיש מה לשפר בהן, אל תחפשו תכונות שליליות. תמיד בהקשר של עבודה. לא בהקשר האישי או האישיותי בלבד.
דוגמאות לתכונות אופי שיכולות להפריע ואפשר לשפר
• קנאי (רצוי לנסח כחוסר פירגון)
• רגישות (להפוך את המשמעות לחיובית: מודע לפרטים הקטנים )
• חשדנות (לנסח בדרך חיובית כמו, לא בוטח בכל אחד עד שמקבל הוכחות כדי לוודא איכות)

• אדישות (לא נלחץ בקלות, לא ממהר להילחץ)
• ביקורתיות (בקרת איכות גבוהה, פרפקציוניסט)
• עקשנות (עומד על שלי, שואף למקסימום)

• חוסר ביטחון (מומלץ לסייג, בסיטואציות מסויימות למשל מול לקוחות מחו"ל בגלל שליטה לא טובה בשפה)
• בלתי יציב (אוהב לגוון)
• תובענות (דרישה בלתי מתפשרת)

• שתלטנות (לתפקידי ניהול ומכירות)
• חוסר חוש הומור
• חוסר יכולת מכירה (לתפקידי תוכנה)
• נחישות
• דומיננטיות
• טוטאליות בעבודה (המקבילה לפרפקציוניזם)
• ישירות
• סגנון ניהול של מיקרו או של מקרו
• סגנון אישיות של גיוון בסוגי משימות / פרויקטים
• סגנון ניהול – מתן מחמאות במשורה

דוגמאות לקשיים

• תסכול מבירוקרטיה ארגונית וסרבול בתהליכים בארגון
• קושי עם מטרות מופשטות מידי ואמורפיות
• אי נוחות בעמידה מול קהל גדול
• מתן מחמאות במשורה

שלב ב' – לבנות את התשובה

התבנית לתשובה על פי איריס. מודל או מבנה כללי לתשובה לשאלת התכונה השלילית.

  1. לתת כותרת לתכונה. ככה אתם מאכילים אותם בכפית מה בדיוק הם צריכים להבין ולחשוב. כי אחרי הכל אם תגידו "סגנון ניהול" יש לפחות 100 פרשנויות רלוונטיות אבל אם תגידו "סגנון ניהול של מיקרו" יש לזה רק פירוש אחד.
  2. לתת דוגמא איך מפריעה או הפריעה. גם כאן אתם מאכילים בכפית, אתם נותנים דוגמא אחת לפחות קונקרטית שמבהירה בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים איך בדיוק אותה יכולת / תכונה / סגנון אישיות / גישה לעבודה ולחיים מתבטאת בהקשר של עבודה
  3. להסביר איך מטפלים בזה היום, או איך שיניתם את זה בעבר, או שזה נושא שאתם עובדים עליו. התכל'ס של התכל'ס. כי רק לעסוק במה שמחורבן אצלכם זה מקסים, כשאתם בטיפול. לא כשאתם בראיון עבודה. אף אחד לא רוצה להעסיק אנשים שיודעים שמשהו לא טוב אצלם ולא עושים עם זה כלום. אין שום דרג בארגון שמישהו רוצה להעסיק בו גבר או אישה שרואים תקלות ובעיות ולא עושים כלום בנידון. לכן, סעיף ג' במודל הוא סעיף קריטי.

דוגמאות

להלן דוגמאות מתשובות שבניתי עם לקוחות לאורך השנים, קיראו וזהו את התבנית. זיכרו שמה שאתם קוראים זה לטובת פתיחת הראש עבורכם, לא כדי להעביר ביקורת על הגברים והנשים שלפניכם כי אתם לא יודעים לאיזה תפקיד היו מועמדים, לא יודעים האם זו תשובה למנהל / ת מקצועיים או תשובה למנהל/ת גיוס במשאבי אנוש ועוד.

אז לפני שאתם מתפתים להעביר ביקורת על הכתוב, מוזמנים להסתכל עליהן כאילו הן מתכון לעוגה מיוחדת וחפשו את התבנית. אתם תזהו מהר מאוד גירסאות שונות לתבנית לעיל.

"אני מסוג האנשים שיורד לפרטים כל הזמן בכל נושא. לאורך השנים ראיתי שלעובדים שלי זה לפעמים מפריע ובעבר היו שואלים למה צריך לעבור על כל דבר מאה פעם. מכיוון שאני יודע שבתחום שלנו זה מהותי לעבור על כל פרט גם אם זה עניין של פסיק ונקודה. אז למדתי לאורך השנים לא לשנות את האופי אלא לשנות את הדרך בה אני מסביר את הדברים ומנסח את המשימות וזה מצליח".

 

"הרצאה מול קהלים גדולים היא משהו שאני פחות טובה בו. בשבילי קהל גדול זה מעל חמישים איש, ולאורך השנים ראיתי שזה מסוג המצבים שגורם לי התרגשות ואי נוחות. זה משהו ששמתי לפני כמשימה לטפל בה לאור התפקיד אליו אני מועמדת ואין לי ספק שאני אוכל למצוא את דרך המלך".

 

"כמנהל אני יודע שאני מקמץ במחמאות ואני יודע שזה מפריע לעובדים שלי ומעירים לי על זה. זה משהו שאני ער אליו רק בשנים האחרונות עם היקף האנשים שאני מנהל ואני עובד על זה. למשל אני שולח מייל או ווטסאפ כשאני שבע רצון מתוצאה ומציין שראיתי את הביצוע ואני שבע רצון. אני יודע שיש לי עוד עבודה לעשות".

"אני יודעת שלפעמים לאנשים לא פשוט עם הישירות שלי. אני אומרת כשאני חושבת שמהלך מסוים לא יעבוד, אני אומרת כשלדעתי צריך לקדם עובד מסוים ולא משנה כמה זמן הוא בארגון וזה לא לפי הספר, ואני יודעת שלאנשים לפעמים לא נוח עם זה. מה שלמדתי לעשות זה א. להגיד שיש לי דעה בנושא ואשאל אם רוצים לשמוע אותה. ב. להגיד חלק מהדברים בעל פה ואת השאר להעלות על הכתב מה שנותן לי אפשרות לדייק בניסוח של הדברים. מה שבטוח זה שאני משנה את הדרך ולא את העניין עצמו. לדעתי ישירות היא חלק מיושרה וזה מהותי בעיני".

 

"בעבר הייתי אומר הרבה דברים מיד ובצורה ישירה. מה שגרם לי להצטייר כלא סבלני. עם הנסיון למדתי לקחת נשימה עמוקה לפני שאני אומר כל דבר שעולה לי בראש על מנת לשקול האם זה הזמן והמקום המתאים לומר את הדברים. כעת התקשורת שלי הרבה יותר נעימה ופוריה, גם כשאני מעביר ביקורת אני עושה זאת בצורה מכובדת שמובילה לשיפור ולא יוצרת אנטגוניזם.

 

"הזמן שאני מקדיש לתכנון הוא קצר יחסית, לי זה מספיק. מה עוד שבדרך כלל זה יהיה בראשי פרקים. אני מגיע מבית של אנשי צבא, שני ההורים, ואני יודע לתכנן לפרטי פרטים בראש ורואה את השלבים לנגד עיני, אבל כשזה מגיע לכדי מסמכים שם זה משהו תמציתי מאוד. למדתי לראות לאורך השנים שיש מי שזה מפריע להם ולכן כשאני עובד עם הנהלות שיש להן חיבה למסמכים, אני נעזר בצוות שלי כדי לייצר את המסמכים והם תמיד שמחים להירתם ולעבוד על החומר בעיקר כי הם יודעים שאני תמיד נותן להם את הקרדיט כשאני מציג את המסמך בסופו של דבר".

 

"מה שלפעמים מפריע לי ואולי גם לאחרים סביבי הוא שאני מחפשת תמיד דרך יותר טובה ויותר יעילה, מנסה לתקוף כל בעיה ממספר צדדים ולכן אין לי בעיה עם הפתרון יהיה משהו חדש. אבל גיליתי שיש אנשים שזה מלחיץ אותם ואפילו מעורר בהם אנטגוניזם, אז למדתי עם השנים להציג בצורה בהירה לצד השני את היתרונות שיצאו עבורו אם נתקדם בדרך שונה – יתרונות אישיים או כלכליים – וכך אני מצליחה טוב יותר לשכנע . לדוגמא……."

 

 "לפעמים במקום לגשת ישר למשימה אני מתעקשת לקבל הסבר מה עומד מאחוריה, מה שלעיתים פחות נוח למנהלים שמעדיפים לעבוד בשיטת "שגר ושכח". ועדיין אני מאמינה שאם אני לא מבינה עד הסוף מהות של משימה מסוימת, אני בעצם אתן תוצר פחות איכותי ולדעתי זה חשוב לכל המנהלות או מנהלים בכל מקום שהתוצר יהיה מעולה. מה שלמדתי זה להגיד את זה באופן ישיר משהו כמו "קיבלתי את המייל עם המשימה. אם אני מבינה נכון אני צריכה לעשות X עד תאריך Y ולדווח לך רק במקרה של…. מה שכן, אני מאוד אשמח להבין את התמונה הגדולה. למשל, זה משהו שאמור להגיע גם ללקוחות?" ראיתי שכשאני ניגשת לזה ככה, בלי להסביר למה זה חשוב לי, אלא יותר מכוונת למקום של המשימה בתמונה הגדולה, אני מקבלת תשובות שבעצם עוזרות לי להביא ביצוע יותר חלק ומהיר"

"אני עקשן. למשל אם אני חושב שנתונים שקיבלנו מגורמים חיצוניים לטובת איזה דוח, הם נתונים שאני לא בטוח שהם מדויקים ונכונים, אז אני מאוד עקשן לקבל את הנתונים. ואני יודע שלא פעם זה מפריע לעובדים למה אני כל כך מתעקש. ומה שלמדתי לעשות זה, לא לשנות את הדרישה, אלא לשנות את הגישה. אני מבהיר להם למה אני לא בטוח בנתונים, מסביר להם איך לבקש ולבדוק את הנתונים, ובעיקר מזהיר מה יקרה אם נגיש דוח עם נתונים שגויים. לרוב זה עובד".

 

"אני מעדיף להימנע מעימותים. ויש אנשים שחושבים שזה פחות טוב. יכול להיות, ולפעמים אני שואל את עצמי, איך הייתי אם הייתי יותר תוקפני. אבל מה לעשות שאני מעדיף ללכת בדרכי שלום, ואני משקיע זמן ומאמץ וחשיבה רבה כדי לפעול כך. וזה גם משתלם. יחד עם זאת, אני מזהה עימותים ויודע להתמודד איתם. לדוגמא, כיום בחברה שבה אני יועץ משפטי, אני עובד עם רואה חשבון בכיר מאוד, אדם מאוד נוקשה מאוד דעתן שגם לא מקבל דיעות של אחרים או אפילו נוכחות של אחרים. וזה הוא, וזה האישיות שלו. וזה אומר כל הזמן עימותים. אלא שמכיוון שמבחינתי העבודה היא קודש, אז אני נלחם על ההיבטים המשפטיים עד הסוף. כמה שצריך. לשמחתי, לא פעם ולא פעמיים גם הגענו להסכמות"

 

"מה שלפעמים מפריע לי בעבודה/מפריע לאחרים סביבי בעבודה היא העובדה שאני נראה אדיש.
לדוגמא , הפילו משימה דחופה שצריך לבצע תוך זמן מאד מהיר ולא הגיוני, כל חברי למשרד נלחצים ועובדים מהר, ואילו אני לא נלחץ בקלות, מוצא פתרונות הגיוניים לבעיה, ועובד תוך כדי חישוב הזמן לסיום המטלה.
למדתי לתעל את התכונה הזו למקרים בהם קיים לחץ רב בעבודה ואני צריך להישאר רגוע ולעשות את עבודתי ברמה הכי גבוהה שאפשר, אז אומנם אני נראה אדיש לאחרים אבל זה עוזר לי לעבוד ביעילות ולעיתים גם מקרין לאחרים ועוזר להם"

 

"קודם כל שפה, מאוד לא נוח לי עם שגיאות השפה שעדיין יש לי. למרות שאני בארץ כבר הרבה שנים עדיין מדבר וכותב עם שגיאות בעברית. רמת הדיבור יוצרת תחושה שרמתי נמוכה למרות היכולת המקצועית הגבוהה שלי. לכן אני מעודד את האנשים שסביבי לתקן אותי / ואני מעודד את האנשים סביבי והעובדים להעיר לי על שגיאות שפה".

 

"אני יודע שאני מתעקש על פרטים. כי כשבאים אליי עם בעיה ומבקשים ממני לעזור בפתרון אני מתעקש לקבל עוד פרטים ואינפורמציית רקע. מה שלעיתים מעצבן ויוצר אנטגוניזם אצל הצד השני.
עם הזמן למדתי לעצור ולהסביר למה אני בא עם הרבה שאלות לפני שאני ממשיך. כי אם מדובר בבעיה שצריך לפתור, צריך לראות הקשר מלא, ואני יודע שזה עוזר הגישה הזו להוריד את האנטי מהצד השני ולשתף פעולה.
לדוגמא: בתור מוביל מוצר בהנדסה – לאינטגרטור בייצור הייתה בעיה טכנית עם מיקום של מראה במערכת, ביקש שאפתור את בעיית מיקום המראה. העניין הוא שבשלב הזה עצרו את הייצור וזה אומר לחץ מכל המנהלים לפתור את התקלה.
האפשרות הקלה לכאורה שהייתה לי זה לקחת את הדברים כמות שהם ולהחליף מיקום של המראה.
האפשרות השנייה הייתה שבאתי לאינטגרטור, ואמרתי לו "את התקלה אני מבין. מה שלא מבין זה המקור. איך זה קרה. למה צריך להחליף מיקום. תן לי עשר דקות להבין כי המטרה של כולנו זה להמשיך ייצור, נכון?". הוא לא התלהב מזה אבל הסביר לי שהוא קיבל הערה מאיש פיתוח שכיוון המראה לא נכון. לכן המשכתי לאיש הפיתוח, עברתי איתו על השרטוטים של תנכון המוצר, ראינו שכיוון המראה תקין ובעצם איש הפיתוח העיר על משהו בשטח בלי שהוא החזיק את השרטוט ביד, כלומר בלי שהוא זכר את השרטוט.
שורה תחתונה, בזכות זה שאני מתעקש על הפרטים ושואל שאלות. בתוך שעתיים וחצי מרגע הכרזת התקלה הייצור נמשך בצורה מסודרת. ולכן למדתי, להסביר למה אני עושה או שואל משהו כדי להוריד התנגדות של הצד השני וזה משהו שאני עדיין עובד עליו"