גיל 30 בחירת קריירה – בחרתי לעסוק בהנחיית קבוצות בארגונים בזמן שלמדתי לתואר השני במנהל עסקים. בהתחלה חשבתי שארצה להיות יועצת ארגונית. במהלך שיעור ראשון באחד הקורסים, המרצה הדגימה תיאוריה באמצעות משחק תפקידים. האופן בו היא ניהלה את הכיתה ואת המשימה קסם לי וכך גיליתי שיש מקצוע שנקרא “הנחיית קבוצות”. בשנת 1997 בחרתי ללמוד זאת באופן מקצועי ולקבל תעודה.

האמת המרה על שוק העבודה – חשבתי שהתואר השני והתעודה המקצועית יאפשרו לי להתקבל לחברות הדרכה. זה לא קרה כי כולם רצו ניסיון מעשי.

לא ויתרתי על החלום, פשוט הלכתי בדרך ארוכה יותר. ולכן עבדתי בארגון שקיבל אותי בלי ניסיון. הראשון היה מכון ברנקו וייס לטיפוח החשיבה שם הדרכתי ילדים בגיל יסודי בשיטות של חשיבה יצירתית על פי אדוארד דה בונו. 

ואחר כך עבדתי בחברת ייעוץ ארגוני והדרכתי מוכרנים במוקדים טלפוניים בחברת ביטוח.

בשנת 1999 הגעתי לחברת הדרכה מובילה. שמה אז היה “המרכז הישראלי לאימונים בעסקים של גיל פרץ” שהאמין שאני וכל צוות ההדרכה, צריכים להיות המדריכים הכי טובים בזכות כישורי הדרכה ולא בזכות רקע קודם בניהול צוותים או ניהול מכירות.

הגישה המקצועית והעסקית שלו אפשרה לי להתקבל עם ניסיון מועט וללמוד לעומק את אמנות תהליך המכירה לארגונים, בניית הדרכות אפקטיביות והעברתן. 

עבדתי “בבית הספר” הטוב בארץ להדרכה בארגונים ובינואר 2001 הפכתי לעצמאית.

איך המידע הזה משרת אותך? בגיל 27 הבנתי מה אני רוצה לעשות כשאהיה גדולה, ועד גיל 32 עם שני תארים, המשכורות שלי היו נמוכות למדי (ברמה של שכר מינימום). אז אל תחשבו שאי אפשר להגיע רחוק ו/או גבוה אם אין לכם מספיק ניסיון או אם עברתם את גיל 30.