שיעור זה מרחיב את נקודת מבטכם על כל הריאיון, בראייה כוללת של ההתנהגות וההתנהלות,  שמשפיעה על הרושם שאתם יוצרים.

השיטה המומלצת

להסתכל על הריאיון כמו שהמראיינים מסתכלים עליו – המראיין לא רק מקשיב למה שאתם אומרים, אלא גם לוקח בחשבון את כל ההתנהלות שלכם – האם הגעתם בזמן, האם קראתם את ההנחיות מראש, או איך אתם מגיבים לבקשות במהלך הראיון.

הוא בוחן ומשווה ביחס לעצמו, ביחס למועמדים אחרים, ביחס לעובדים אחרים, ביחס למה שכתבתם בקורות החיים, ביחס למה שאתם אומרים על עצמכם במהלך הראיון. בשיעור זה אני מתמקדת במה שיש לכם שליטה עליו וזה ההשוואה שהוא עושה ביחס למה שאתם מעידים על עצמכם. 

שתי רמות שכדאי לכם להסתכל על עצמכם

הרמה הבסיסית: אתם עובדים בטירוף להתכונן לראיון במטרה שבכל שאלה ושאלה תציגו את עצמכם בצורה מיטיבית גם אם זו תכונה שלילית וכישלון וגם אם זו תכונה חיובית והישג. אבל הם רואים משהו אחר.

דוגמאות:

• להגיע באיחור בלי לעדכן
• לא לכבד את המרחב הפרטי של המראיינים
• לא להכיר את הארגון ולא ללמוד על מי שמראיינים אתכם

לפעמים כל אחד מהם מספר עליכם הרבה יותר מאשר כל סיפור הצלחה. והסיפור לא טוב מבחינת הרושם שאתם משאירים.

הרמה הקריטית: אתם עובדים בטירוף להתכונן, חושבים אסטרטגית על התשובות שלכם, מוודאים שאין לכם “חתולים” לא רצויים שאתם מכניסים לחדר אבל יש פער בין מה שאתם אומרים לבין ההתנהלות שלכם בפועל.  

דוגמאות:

• מועמדת שמספרת על עצמה שהיא “קשובה” אבל קוטעת את המראיין באמצע דבריו.
• מועמד שאומר שהוא “אדם של אנשים” אבל לא יוצר קשר עין או מחייך במהלך הראיון.
• מישהי שמדגישה שהיא “בעלת יכולת ירידה לפרטים” אבל מתעלמת מהנחיות שנשלחו מראש למשל שהראיון יקח שעתיים.

עצת זהב למי שרוצים לא לפספס וליצור רושם לא טוב

אל תקראו את המראיינים ושפת הגוף שלהם. במקום זאת תקשיבו להם.אל תחפשו רמזים. הם ידברו בצורה מפורשת למדי ולכן התמקדות בתשובות שהכנתם מראש עלולה לגרום לפספס רגעים חשובים.

דוגמאות:

• המראיין אומר “בוא נתקדם” אבל המועמד ממשיך להסביר בהתלהבות. 
• המראיין חוזר פעמיים על “חשוב לי להבין איך עבדת בצוות”, אבל המועמד מתעקש לדבר על הישג אישי.
• המראיין מבהיר “מה שתיארת פחות רלוונטי אצלנו” והמועמד בטוח שזו הרמה להנחתה ומסביר למה זה כן רלוונטי.