אל תסמכו על הגורל! תעקבו ותבררו *לצפייה חופשית*
אל תסמכו על הגורל! תעקבו ותבררו *לצפייה חופשית*
מעקב (follow-up) רק כשחייבים
לאורך כל התהליך, בכל פעם שהייתה תזוזה ואז דממה. אתם חייבים לברר מה קורה.
- שלחתם קורות חיים ולא חזרו אליכם?
- פנו אליכם ואמרו שיבדקו ויחזרו אליכם?
- ראיינו אתכם ולא חזרו אליכם?
יש דבר אחד בטוח – חובה עליכם לברר ולבדוק.
אתם עושים את זה כל הזמן ולא שמים לב:
בחיים האישיים שלכם – אם חבר אמר שהוא מברר לכם פרטים על מצלמה שהתעניינתם בה, ולא חזר אליכם בתוך כמה ימים / שבוע נכון שתבררו איתו מה קורה?
בחיים המקצועיים שלכם – אם נתתם לעובד שלכם משימה לביצוע במועד מסוים, והוא לא עדכן, נכון שתבררו?
עכשיו הזמן לעשות זאת גם בעבודה הכי חשובה שלכם – העבודה למצוא את העבודה הבאה 💪
הפסיקו להיות "מורמים מעם"
הגישה של “אם אני מעניין או מעניינת אותם הם כבר יחזרו אלי”, “לא רוצה להיראות נואש או נואשת”, “לא רוצה שיחשבו שאני נודניק או נודניקית”. היא אולי נראית הגיונית אבל בפועל משאירה אתכם בצד הפסיבי. אתם לא מלכת אנגליה. אין לכם את הפריבילגיה לא לברר.
זו הקריירה שלכם, וזו גם האחריות שלכם. גם אם תכתבו את המייל הכי טוב – הוא יכול לא להגיע, להיתקע בספאם, להיקבר מתחת לעשרות פניות אחרות. המטרה היא לא “לרדוף” – אלא לוודא שמי שצריך לקבל אתכם, ראה אתכם. וזה הבדל מהותי.
איך עושים את זה
המשימה שלכם היא לא להתחנף או ללחוץ. אלא לשאול בנימוס ובבהירות:
- האם המשרה עדיין רלוונטית” – “היי, רק מוודאת שהמסמכים הגיעו כראוי. האם המשרה עדיין פתוחה?”
- האם יש צורך במידע נוסף” – “האם יש עדכון לגבי המשך התהליך?”
- האם התקבלה החלטה” – “אני זמינה לכל שאלה נוספת, ואשמח לדעת אם התקבלה כבר החלטה.”
מבררים. לא מתחננים. לא דרמה. לא התנצלות.
גישה עניינית, מקצועית, שמדגימה הבנה של כללי המשחק.
אבל אתם רוצים לדעת, לכן אתם צריכים לברר.
סוגי הפולואפ
פולואפ יכול להיעשות בכל דרך שמתאימה לסיטואציה: מייל, טלפון, וואטסאפ, או פנייה בלינקדאין. לפעמים זה גם וגם וגם.
גם הגורם שאליו אתם פונים משתנה לאורך הדרך:
- חבר שעובד בארגון הכניס בוודאות את קורות החיים שלך (שהתאמת למשרה) למערכת עם המלצה חמה – עברו 3-5 ימים ולא קיבלת מייל ראשוני מהארגון המגייס שקורות החיים התקבלו ו/או טלפון לתאם ראיון סינון ראשוני
- מנהל ישיר אמר “זה יקח בערך שבוע, בודקים עוד מועמדים, ונחזור אליך” – עברו 8 ימים ואין תגובה
- הד הנטרית שאמרה “אני התרשמתי, אני מעבירה את זה לחברה המגייסת ונראה מה הלאה” – עברו 5 ימים ואין תגובה
- משאבי אנוש בארגון המגייס “תני לי שמות של ממליצים ואני אדבר איתם בשבוע הקרוב” – עברו 5 ימים והממליצים שלך אמרו שלא פנו אליהם
כללי אצבע לניסוח מקצועי
- הציגו את עצמכם (שם מלא + הקשר: איפה נפגשתם / איזו משרה)
- איזכור תאריך הפנייה המקורית או הראיון
- ניסוח ברור ומכבד (לא ארוך, לא חנפן)
- בקשה לעדכון סטטוס או מידע נוסף
- פרט ליצירת קשר חוזר (מייל, טלפון)
📝 דוגמאות לפנייה
הפעם הראשונה – שלחתם קורות חיים למשרה ספציפית לאדם ספציפי לארגון ספציפי
כותרת המייל: ישראל ישראלי הגשת מועמדות למשרת גאון הדור , משרה מספר 8888 מיום 1/1/2030 – בירור מצב
גוף המייל:
שלום דלית,
ביום 1/1/2030 שלחתי קורות חיים למשרת גאון הדור. תוכלי לומר לי מתי להערכתך אני צפוי לקבל זימון לראיון?
אזכיר שבנוסף לכל דרישות החובה אני מגיע גם עם תואר ראשון בהצטיינות בספרות אנגלית שהוגדר כיתרון.
בתודה מראש על הזמן והעזרה
ישראל ישראלי BA MA
ן[טלפון] | [מייל]
הפעם הראשונה – קורות החיים שלכם הועברו דרך חברים שאמרו “שלחנו למשאבי אנוש”
ווטסאפ תגובה: “וואו תודה”
- אפשר גם להוסיף “למי בדיוק?”. כי בארגונים גדולים זה יכול להיות HRBP של יחידה וחשוב שתדעו למי קורות החיים מועברים. HRBP – Human Resource Business Partner – רכזת משאבי אנוש וגיוס של יחידה או חטיבה בארגון, לא יושבת במטה הארגון ורואה את כל המשרות)
ווטסאפ אחרי שבוע וחצי
“הי X, רציתי לשתף שמשאבי אנוש לא שמעתי מהם, אתה יודע על זה משהו?”
או “הי, מעדכנת שטרם שמעתי מהם, יש לך רעיון איך אפשר לברר?”
שזה דרך יחסית מעודנת לעורר שוב את החברים לסייע
אם ישראלים, אז עד הסוף
יש לנו את המוניטין של “חוצפה ישראלית” נכון? אז אני ממליצה להשתמש בו לטובתכם.
במקום לשאול כמו כולם “האם קורות החיים הגיעו?” – לכו על תכל’ס: “תוכלו לומר לי מתי לצפות לראיון?”
גם אם הביטחון העצמי שלכם ברצפה – שדרו כאילו הוא בשמיים.
זה לא שקר – זו אסטרטגיה.
📝 דוגמאות לפנייה
הפעם השנייה – עברתם ראיון ראשון אצל מנהל מקצועי ואתם פונים לאשת קשר שיש לכם שהיא המגייסת שזימנה אתכם לראיון
כותרת המייל: אל דלית מאת ישראל ישראלי – בירור לגבי משרת גאון הדור מספר משרה 8888 ראיון מיום 19/2/3030
דלית בוקר טוב,
אני כותב לך בהמשך לראיון שהיה לי ביום 19/1/3030 למשרת גאון הדור
הראיון היה עם יצחק ויעקב (השמות של המראיין / מראיינים).
תוכלי לומר לי מתי לדעתך אוזמן לשלב הבא?
בברכה
ישראל ישראלי BA MA
ן[טלפון] | [מייל]
הפעם השנייה – עברתם ראיון ראשון עם הד-הנטרית שפנתה אליכם בלינקדאין והציעה לכם משרה ספציפית. דיברה איתכם ואמרה שהיא התרשמה ומעבירה את קורות החיים לחברה המגייסת
ווטסאפ
הי יסמין בוקר טוב.
כאן ישראל ישראלי, בהמשך לשיחתנו מיום 25/11/2026
רק שאלה קטנה, איך בחברת X הגיבו למועמדות שלי?
בתודה, גדעון
💡ראו בערכה הרחבה כולל דרכי שימוש ב- AI
אל תסמכו על הזיכרון – צרו שיטה
רוב האנשים לא זוכרים למי שלחו, באיזה תאריך, ומה היו פרטי המשרה.
לכן, לא זוכרים כשעברו שלושה ימים, שבוע, או חודש.
ואז שוכחים לעשות מעקב ובירור.
הפתרון
אני ממליצה ליצור לעצמכם את טבלת המעקב שתעזור לכם לעקוב ולהבין איפה אתם עומדים.
(אגב, היא גם תאפשר לכם לוודא שאתם לא שולחים בטעות קורות חיים למשרה שכבר שלחתם אליה בעבר ולא עברתם את הסינון הראשוני. סיפור אמיתי)
💡 בערכת ההדרכה מחכה לכם הסבר מורכב על בניית הטבלה
למה הם לא חוזרים אליכם?
סיבות טכניות מהצד שלהם
- המייל שלכם לא הגיע או שהמייל תשובה שלהם לא הגיע
- מי שאמורים לראיין אתכם או את הממליצים שלכם – חולים / פוטרו
- לא גיבשו החלטה מה באמת הם מחפשים ולכן עוצרים המשך ראיונות
- אין בכלל משרה, הם מפרסמים רק למראית עין, ולכן לא פנו אליכם אפילו פנייה ראשונית
סיבות טכניות מהצד שלכם:
- אתם פשוט לא מתאימים והם כותבים מפורשות – רק קורות חיים רלוונטיים יענו – ואתם עשיתם את הטעות הקלאסית ושלחתם את אותם קורות חיים לכל המשרות בלי להתאים אותם לדרישות המשרה ולאלגוריתם שקורא אותם (מערכת ATS)
( ATS הם ראשי התיבות של Applicant Tracking System – מערכת ממוחשבת שנועדה לקלוט, לסרוק, למיין ולדרג קורות חיים שמגיעים לארגון. למרבית החברות הבינוניות והגדולות, וגם לחברות השמה, יש מערכת כזו מזה שנים רבות. ולכן – הקוראת הראשונה של קורות החיים שלך היא לא אדם, אלא אלגוריתם. ראו בהרחבה בחומר העזר)
שאלו את עצמכם
שיעור זה נועד לעזור לכם לראות את הפולואפ לא כצעד מביך, אלא כצעד של ביטחון, יוזמה ונוכחות מקצועית.
- האם אתם מרגישים בנוח לשאול? למה כן ולמה לא?
- האם יש סיטואציות שבהן פולואפ מרגיש טבעי יותר?
- האם כבר קרה שפולואפ הוביל לתוצאה חיובית?
חומר למחשבה
- גם אם שלחתם מייל מושלם – אולי הוא הלך לספאם. אולי למייל של מגייסת שיצאה לחופשה. אולי הוא פשוט נשמט בטעות. זה קורה . וזה לא אומר כלום עליכם. אבל אם לא תבדקו – תישארו באוויר.
- כשלא עונים – לא תמיד זה אומר “לא”. יש מליון סיבות למה לא חזרו אליכם כפי שהבטיחו. הכל יכול להיות. מה שלא יכול להיות זה שאתם יושבים בבית ואוכלים את הלב שלכם. הוא חשוב. אבל לא כזה טעים.
- הפולואפ חיוני כדי שתשנו בלילה. גם להתבאס שאין עדיין החלטה / סגרו את המשרה / הם מתלבטים ביניכם לעוד שני מועמדים זה עדיף מאשר לא לדעת.
- תחשבו על עצמכם כעל חבילה. שהרי אם הזמנתם חבילה אתם יכולים היום לעקוב אחר המסלול שלה איפה היא בעולם או בארץ, נכון? אתם בודקים סטטוס משלוח לא כי אתם נודניקים, כי אתם לא פראיירים. אז במקום לעסוק ברגשות של “אבל יחשבו עלי X, או יגידו עלי שאני Y”. תחשבו על חפץ, משהו דומם, בלי רגשות, כמו חבילה. ותשלטו בקריירה שלכם.
מנטרות שימושיות
אני לא מבקשת טובות, אני מבקשת תשובות
מה שאני מרגישה זה לא מה שהם רואים
“נחכה ונראה” זה לא תכנית עבודה
לאכול את הלב מדאגה זה לא טעים
אין בירור מושלם – יש בירור חובה
לא בדקתי – לא ידעתי – הפסדתי
אני רק בודקת סטטוס של משלוח
אין לי אופציה לפריבילגיה
אני לא מלכת אנגליה
נואשות לא גרה אצלי
לא נעים לא רלוונטי
אני לא מלכת פולניה
זה הכל ביזנס